Daf 32a
וְכוּלָּן שֶׁקִּיבְּלוּ אֶת הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל
Rachi (non traduit)
וכולן. הפסולין:
שקיבלו הדם. על מנת לאכול ולהקטיר חוץ לזמנו או חוץ למקומו:
אם יש דם הנפש. עוד בבהמה יחזור הכשר ויקבל ויזרוק הכשר שאין מחשבתן של אלו פוסלתן בקבלה לפי שאין ראויין לה ואין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה דכתיב המקריב אותו לא יחשב (ויקרא ז':
י''ח) בראוי להקרבה הכתוב מדבר:
קִיבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל יַחְזִיר לַכָּשֵׁר קִיבֵּל בִּימִינוֹ וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ יַחְזִיר לִימִינוֹ קִיבֵּל בִּכְלִי קֹדֶשׁ וְנָתַן לִכְלִי חוֹל יַחְזִיר לִכְלֵי קֹדֶשׁ נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ כָּשֵׁר
Rachi (non traduit)
יחזיר לכשר. דלא מיפסיל בהכי ובפרק [ראשון] (דף יד:) שנינן לה למאן דאית ליה הולכה שלא ברגל שמה הולכה למר כדאית ליה ולאידך כדאית ליה:
נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד נָתַן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָן וְאֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָן לְמַטָּה וְאֶת הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים בַּחוּץ וְאֶת הַנִּיתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל
Rachi (non traduit)
נתנו. הפסול על גבי הכבש או שלא כנגד היסוד כו':
יחזור הכשר ויקבל. אי סבירא לן דפסול עושה שיריים אשמעינן האי תנא דשלא במקומו לאו כמקומו דמי לפיכך לא עשאן שיריים ואי סבירא ליה דשלא במקומו כמקומו דמי והויא לה זריקה גמורה באדם פסול אשמעינן דאין פסול עושה שיריים:
גְּמָ' שָׁחֲטוּ דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא
וּרְמִינְהוּ וְשָׁחַט שְׁחִיטָה בְּזָר כְּשֵׁרָה שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים וּבְנָשִׁים וּבַעֲבָדִים וּבִטְמֵאִים וַאֲפִילּוּ בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּכֹּהֲנִים
Rachi (non traduit)
גמ' ה''ג ורמינהו ושחט שחיטה בזר כשרה. מדלא כתיב ושחט הכהן:
אָמַרְתָּ וְכִי מֵאַיִן בָּאתָה מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ
Rachi (non traduit)
וכי מאין באת. לומר שצריכה כהונה והלא לא נאמר בה כהן:
יָכוֹל אַף בִּשְׁחִיטָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיבוּ וְגוֹ' מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה לִימֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּכָל אָדָם
Rachi (non traduit)
והקריבו הכהנים. ומדכתיב בקבלה כהונה ובשחיטה לא כתיב לימד על השחיטה שכשרה בזר:
Tossefoth (non traduit)
ת''ל והקריבו מקבלה ואילך מצות כהונה. ואם תאמר תיפוק ליה מהיקישא דסמיכה ושחיטה דמה סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים כדדריש ר''ש בריש הקומץ רבה (מנחות יט.) וי''ל דאי לאו דרשא דהכא הוה ממעטינן שחיטה מדכתיב תשמרו את כהונתכם דמשמע אפי' שחיטה בכלל ואע''ג דאיצטריך לן לעיל ספ''ק (דף יג.) והקריבו בני אהרן הכהנים לגז''ש שתהא בכהן כשר ובכלי שרת מ''מ דריש מיניה שפיר מקבלה ואילך מצות כהונה:
הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה נָמֵי וּמִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא טְמֵאִים דִּלְכַתְּחִילָּה לָא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִגְּעוּ בַּבָּשָׂר תְּנָא שֶׁשָּׁחֲטוּ
וְטָמֵא דִּיעֲבַד שַׁפִּיר דָּמֵי וּרְמִינְהוּ וְסָמַךְ וְשָׁחַט מָה סְמִיכָה בִּטְהוֹרִים אַף שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִים מִדְּרַבָּנַן
Rachi (non traduit)
מה סמיכה בטהורים. כדמפרש לקמיה:
מדרבנן. שמא יגעו בבשר:
מַאי שְׁנָא סְמִיכָה דִּכְתִיב לִפְנֵי ה' שְׁחִיטָה נָמֵי הָכְתִיב לִפְנֵי ה' אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד סַכִּין אֲרוּכָּה וְשָׁחֵיט
Tossefoth (non traduit)
מאי שנא סמיכה דבטהורים דכתיב לפני ה'. פי' בקונטרס דהיינו מדכתיב ושחט את בן הבקר לפני ה' וכיון דבעינן תיכף לסמיכה שחיטה אין סמיכה מבחוץ ושחיטה מבפנים אלא אף הסמיכה מבפנים ואין טמא נכנס לעזרה והקשה הרב רבי יעקב דאורלינ''ש דבפ' בתרא (דף) משמע דכתיב בסמיכה גופה לפני ה' דקאמר דאין סמיכה בבמה משום דכתיב לפני ה' ואי לא כתב בה לפני ה' אלא מקרא דשחיטה הא שחיטה גופה ישנה בבמה והתם פירש בקונטרס דהיינו קרא דכתיב בפר כהן משיח לפני ה' וסמך ומיהו לקמן בשמעתין (זבחים דף לג.) משמע כפירוש הקונט' דהכא דפריך למאן דאמר תיכף לסמיכה שחיטה לאו דאורייתא מדתניא וסמך ושחט מה סמיכה בטהורים אף שחיטה בטהורים ואי אמרת לאו דאורייתא בטמאין נמי משכחת לה משמע בהדיא דלא ידעינן סמיכה לפני ה' אלא משום דתיכף לסמיכה שחיטה וצריך לדחוק ההוא דלקמן דפ' בתרא (גם זה שם) ומיהו יש ליישב ההיא דלקמן בשמעתין משום ההיא סוגיא כמאן דאמר ביאה במקצת לאו שמה ביאה דאי משום לפני ה' אפשר דמעייל ידיה וסמיך אבל אי אמרת תיכף לסמיכה שחיטה לא אפשר דמרחק צפון מיהו וסמך ושחט דכתיב גבי עולה דטעונה צפון דריש בתורת כהנים בפרשת ויקרא מה סמיכה בטהורים אף שחיטה בטהורים ובהדיא דריש התם מקרא דלעיל דכתיב יקריב אותו לרצונו לפני ה' וסמך מדכתיב ממש וסמך אצל לפני ה' דריש לפני ה' ולא כפי' הקונטרס דפרק בתרא דדריש לה מקרא אחרינא דפר כהן משיח תדע דמפר כהן משיח היכי מצי למילף שאר סמיכות לפני ה' שאני התם דקדושה חמורה היא חטאות הפנימיות:
סְמִיכָה נָמֵי אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּיל יְדֵיהּ וְסָמֵיךְ קָסָבַר בִּיאָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ בִּיאָה
רַב חִסְדָּא מַתְנִי אִיפְּכָא וְסָמַךְ וְשָׁחַט מָה שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִין אַף סְמִיכָה בִּטְהוֹרִין מַאי שְׁנָא שְׁחִיטָה דִּכְתִיב לִפְנֵי ה'
Rachi (non traduit)
מאי שנא סמיכה. דבטהורים מדאורייתא:
דכתיב לפני ה'. ושחט את בן הבקר לפני ה' וכיון דבעינן תיכף לסמיכה שחיטה אין סמיכה מבחוץ ושחיטה מבפנים אלא אף הסמיכה בפנים ואין טמא נכנס לעזרה:
BUT IF ANY OF THESE RECEIVED THE BLOOD [INTENDING TO EAT THE FLESH OR BURN THE EMURIM] AFTER TIME OR WITHOUT BOUNDS AND LIFE-BLOOD IS [STILL] AVAILABLE, A FIT [PRIEST] MUST RECEIVE [IT] A SECOND TIME. IF A FIT PERSON RECEIVED [THE BLOOD] AND GAVE [IT] TO AN UNFIT ONE, HE MUST RETURN IT TO THE FIT ONE. IF HE RECEIVED [THE BLOOD] IN HIS RIGHT HAND AND TRANSFERRED [IT] TO HIS LEFT, HE MUST RE-TRANSFER IT TO HIS RIGHT. IF HE RECEIVED [IT] IN A SACRED VESSEL AND POURED IT [THENCE] INTO A SECULAR [NON-SACRED] VESSEL, HE MUST RETURN IT TO THE SACRED VESSEL. IF IT SPILT FROM THE VESSEL ON TO THE PAVEMENT AND ONE COLLECTED IT, IT IS FIT. IF [THE PRIEST] APPLIED IT ON THE ASCENT [OR ON THE ALTAR], [BUT] NOT OVER AGAINST ITS BASE; [OR] IF HE APPLIED WHAT SHOULD BE APPLIED BELOW [THE SCARLET LINE] ABOVE [IT], OR WHAT SHOULD BE APPLIED ABOVE, BELOW; OR WHAT SHOULD BE APPLIED WITHIN [HE APPLIED] WITHOUT, OR WHAT SHOULD BE APPLIED WITHOUT, WITHIN (1) AND LIFE-BLOOD IS [STILL] AVAILABLE, A FIT [PRIEST] MUST RECEIVE [BLOOD] ANEW. GEMARA. ‘WHO SLAUGHTERED’ [implies] only if done, but not at the very outset. (2) But the following contradicts it: And he shall slaughter: (3) [this teaches that] slaughtering by a Zar is valid, (4) for slaughtering by Zarim, women, slaves, and unclean persons is valid, even in the case of most sacred sacrifices. Yet perhaps that is not so, but rather [it must be done] by priests? You can answer: Whence do you come [to propose this]? From the fact that it is said, And thou and thy sons with thee shall keep the priesthood in everything that pertaineth to the altar, (5) you might think that this applies to shechitah too. Therefore Scripture states, And he shall kill the bullock before the Lord; and Aaron's sons, the priests, shall present the blood: (6) from receiving onwards priesthood is prescribed, which teaches that shechitah by any person is valid! (7) — The truth is that it [may be performed] even at the very outset too, but because [the Tanna] wishes to include unclean, who may not [slaughter] in the first place lest they touch the flesh, (8) he states, WHO SLAUGHTERED. Is then [the slaughtering by] an unclean person well if it was done? The following, however, contradicts it: And he shall lay [his hands upon the head of the burnt-offering... ] and he shall kill the bullock [before the Lord]: (9) as ‘laying’ must be [done] by clean [persons only], so must shechitah [be done] by clean [persons only]? — That is [only] a Rabbinical law. (10) Why does ‘laying’ differ? because it is written, before the Lord? (11) Yet surely ‘before the Lord’ is written of shechitah too? — It is possible to make a long knife and slaughter. (12) But in the case of ‘laying’ too, he can project his hands [into the Temple court] and lay? (13) — He holds that partial entry is designated entry. (14) R. Hisda recited it reversely: And he shall lay... and he shall kill: as shechitah requires clean persons, so ‘laying’ requires clean persons. Why does shechitah differ? because it is written, ‘before the Lord’?

(1). V. supra 26a for notes.
(2). I.e., if they slaughtered, it is valid; but we do not permit them to slaughter in the first place.
(3). Lev. I, 5.
(4). Since Scripture does not specify a priest.
(5). Num. XVIII, 7.
(6). Lev. I, 5.
(7). This implies at the very outset.
(8). And defile it.
(9). Ibid. I, 4f.
(10). By Scriptural law, however, shechitah may be done in the first place by unclean persons; hence their shechitah is valid, if performed, even by Rabbinical law. The exegesis is therefore to be understood as a mere support to the law, and not as its source.
(11). In the text just quoted. Since shechitah must be ‘before the Lord’ i.e., in the Temple court, ‘laying’ too must be done there, as shechitah immediately follows it. Hence unclean are excluded, since they may not enter the Temple court.
(12). The sacrifice, which is within, while he stands without.
(13). While his body is without.
(14). Even if his hands only enter the Temple court, it is as though he entered it entirely.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source